פרשת לך לך

לא שואלים, עושים!

פרשת לך לך>> יצאתם פעם לדרך בלי לדעת מהו יעד הנסיעה? כנראה שלא. 

אבל דווקא בהכרות הראשונה שלנו עם אברהם אבינו, מצווה אותו אלוקים: "לך לך". קום ולך. לאן? אלוקים לא אומר. מאיפה ללכת? כאן דווקא ישנו פירוט: "מארצך, ממולדתך ומבית אביך". ציווי זה הוא הציווי הראשון שניתן ליהודי הראשון, והוא טומן בחובו יסוד מרכזי בדרך ההתנהגות של כל יהודי. 

במחשבה ראשונה אנו יכולים לחשוב שבגלל שאנו חיים בעולם גשמי ונולדנו עם תכונות והרגלים טבעיים, אנו מוגבלים לחוקי הטבע והעולם. מגיע ציווי אלוקים לאברהם ולכל יהודי: "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך". יש בכוח כל אחד מאיתנו להתעלות, להשתחרר ולהתנתק מחוקי הטבע שאיתם נולד או שספג מהסביבה בה גדל. מדוע לעשות זאת? על מנת ללכת "אל הארץ אשר אראך". אלוקים לא אמר לאברהם מהי הארץ, אלא דרש ממנו דבקות וציות גם ללא הסבר. כך גם אצל כל יהודי, הדרך להתחבר לאלוקים מתחילה בהתמסרות מוחלטת לתורה ומצוות. גם אם דברים לא נראים לנו מובנים, אנו עושים אותם ללא שאלות.

(ע"פ ספר השיחות תש"נ ח"א, עמ' 96)

נבחרנו, אנחנו יהודים!

פרשת לך לך>>

את סיפור חייו של אברהם אבינו, אבי האומה, אנו פותחים בפרשת השבוע, "לך לך", עם ציווי אלוקים לאברהם לעזוב את ארצו ולעלות לארץ כנען, ששמה הפך בהמשך לישראל. באותו הזמן היה אברהם כבר בן 75 שנה.מדוע התורה לא מקדימה ומספרת לנו מיהו אברהם, אפילו לא במשפט קצר כמו אצל נח - "איש צדיק תמים היה"? המדרשים מלאים בסיפורים אודות צדקתו ואמונתו של אברהם באלוקים, אך התורה בוחרת להתעלם מכך. מדוע?את סיפור חייו של אברהם אבינו התורה לא מתחילה מהתקופה שבה הבין וגילה בשכלו שיש בורא לעולם, אלא דווקא כאשר אלוקים נותן לו ציווי אלוקי.אברהם אבינו היה היהודי הראשון ובאמצעות סיפור חייו מלמדת אותנו התורה על מהותו של כל יהודי. הקשר של יהודי לאלוקים אינו מתחיל או תלוי בהבנה שכלית, אלא קשר שנוצר בעקבות בחירתו של אלוקים בנו להיות בניו ועמו.(ע"פ לקוטי שיחות כה, עמ' 47)

דברי תורה לעילוי נשמת

יעיש אוחנה ז"ל בן אסתר ושלמה ע"ה

יוסף אסדו ז"ל בן מסעודה וחנניה ע"ה